מנשה קדישמן
רועת צאן עבודה משותפת של קדישמן .

רועת צאן עבודה משותפת של קדישמן .
ליטוגרפיה   90X120 צבועה ביד  חתומה .אודות עבודותיו של מנשה קדישמן

קדישמן הרבה להכניס לעבודותיו דימויים אותם שאב מן ההיסטוריה האישית שלו. עד סוף שנות השבעים קדישמן התמקד בפיסול בלבד, והחל מסוף שנות השבעים הוא הוסיף את הציור.

הנה כמה מן הדימויים המוכרים והבולטים בעבודתו:

דימוי הכבש ועדר הכבשים

התקופה בה שימש קדישמן כרועה צאן הכניסה את הטבע ובעלי החיים אל יצירתו, ובמיוחד את הכבשים שהפכו לדימוי המזוהה עמו ביותר, ועם גדרות התיל של הגבול המלאכותי שהגביל את תנועתו של העדר. הדימוי הופיע אצלו בשנת 1953, אז פיסל קדישמן ראש של כבשה באבן. הדימוי התחזק מאד בביאנלה בונציה (1978), שם הפך את הביתן הישראלי לדיר בן שתי קומות, שבו שיכן שמונה עשר כבשים צבועות בכחול כשקדישמן עצמו משמש כרועה לעדר. במקור היו אמורות הכבשים להיצבע באדום כרמז לדם הקורבן, אך קדישמן חשש מביקורת קשה כנגד דימוי הדם על הכבש. היצירה קיבלה את השם "פרויקט הכבשים: הטבע כאמנות והאמנות כטבע".

עם חזרתו לארץ, החל ליצור הדפסים מתמונות עדר הכבשים של הביאנלה, שבהמשך הודפסו על גבי סדינים אותם הביא אל המדפיס. על גבי הסדינים הוא הוסיף צבעים משלו, שבהמשך הפכו לפורטרטים גדולי ממדים של הכבשים ושל עדרי כבשים רועים בנוף. עם הזמן הצטמצמו מימדי הפורטרטים לגדלים המוכרים כיום. לכל כבשה ניתן ייחוד משלה, וביחד יצרו עדר כבשים עצום בגודלו.