Leilão Bidspirit | לוט ספרי הרבנים הגאונים ר'

לוט ספרי הרבנים הגאונים ר' יוסף שאול נאטנזאהן וגיסו ר' מרדכי זאב איטינגא. מהדורות ראשונות. - 1 שו” שואל ומשיב, בד”ח שו”ע. מהדורא קמא, ג”ח מהרה”ג ר' יוסף שאול נטאנזאהן. לעבערג. תרכ”ח(1868). בשער השנה בלועזית 1865. בדפוס אורי זאב וואלף סאלאט. ח”א. 2, א-ק”כ, 2 דף; ח”ב. 2,א-צ”ח דף; ח”ג. 2, א-צ דף; מהדורה ראשונה. כריכה מקורית דבק על השדרה. שער ודף ראשון בח”א מנותקים בחלקם. הדבקה בדף אחרון מעבר לזה מצב טוב מאוד. 2. ספר מאירת עינים, על בדיקת הריאה. מראשונים ואחרונים, חדשים וגם ישנים ובתוספת ביאורים מהרבנים הגאונים. רבי מרדכי זאב איטינגא ור' יוסף שאול נאטנזאהן. ווילנא תקצ”ט(1839). בדפוס מנחם מן ושמחה זימל. 1, 53 ד' ; לא כרוך. מהדורה ראשונה. הסכמת רבי עקיבא אייגר. מצב בינוני-גרוע. נזקי עש מרובים. שער ודף אחרון עם הדבקות. עם חסרים במסגרות כולל מעט טקסט. 3 ספר מאמר מרדכי שו”ת בד”ח שו”ע. מהרה”ג ר' מרדכי זאב איטינגא מח”ס מפרשי הים,מגן גיבורים ועוד. מהדורא קמא. מהדורה ראשונה.     לעמבערג. תרי”ב(1852).4, קנ”א, 1 ד' ; . חותמות בעלות רבי יהודה פרידלאנדער אב”ד בארגא פרונד והגליל. עותק נאה. כריכה מקורית. נייר לבן. שוליים רחבים. 4. ספר ישועות יעקב ח”ד חיבור יקר על שו”ע אוה”ח. מרבי יעקב משולם אורנשטיין. גיסו ובן דודו של ר' יוסף שאול. זאלקווא. תקפ”ח(1828). בדפוס מאיר זאב האפער. סימנים תצ”ה-תרצ”ז.[1], שמה-תצא ד'. מהדורה ראשונה. רישומים וחתימות בדף הפורזץ. כריכה ישנה. מצב בינוני-גרוע. נזקי עש. הרה”ג רבי יוסף שאול נתנזון בעל ”שואל ומשיב” (תקס”ח-תרל”ה), מגדולי גאוני גליציה. עוד בצעירותו חיבר יחד עם גיסו הגאון רבי מרדכי זאב איטינגא את הספרים הנודעים ”מפרשי הים” על בבא קמא ו”מגן גבורים” על שו”ע אורח חיים. השיב תשובות לאלפים וחיבר ספרים רבים: שו”ת שואל ומשיב - ט”ו חלקים; דברי שאול על התורה, על הרמב”ם ועל השו”ע; ידות נדרים ועוד. הרב מרדכי זאב (סג”ל) איטינגא (נקרא: אטינגר; ה'תקס”ד, 1804 - ב' בתמוז ה'תרכ”ג, 19 ביוני 1863) היה למדן גליציאני, מחבר ספרים פורה ו”נשיא ארץ ישראל” של כולל עסטרייך-גאליציא. במשך שנים ארוכות למד עם קרוב משפחתו רבי יוסף שאול נתנזון שהיה בנו של בן-דודו וגם גיסו. מלימודם המשותף הדפיסו את הספר ”מפרשי הים” על ספרו של דודם המשותף, רבי משה יהושע העשיל אורנשטיין, ”הים התלמוד”. ואת החיבור נר מערבי על התלמוד הירושלמי (הכולל את מסורת הש”ס, תורה אור ונר משפט עין מצווה) בדומה למלאכתם של רבי יהושע בועז ורבי ישעיה פיק ברלין בחיבורם הדומה על התלמוד הבבלי. בנוסף, כתב הרמ”ז איטינגא את הערות ”גיליון הש”ס” על הירושלמי, בעוד גיסו כותב את ”ציון ירושלים”. כן הדפיסו בצוותא את הספרים ”מאירת עיניים” על הלכות טרפות, ו”מגן גיבורים” על שולחן ערוך אורח חיים. ספר שו”ת שחיברו יחד בשם ”שבת אחים” לא נדפס. מלבד ספרים אלו נדפס מכתביו גם שו”ת ”מאמר מרדכי”.דרכם של שני הגיסים נפרדה לאחר הבחירות לרבנות לבוב בשנת ה'תרי”ז (1857), בה התמודדו זה מול זה. לאחר הבחירות סירב רמ”ז איטינגא לקבל משרה רבנית במקומות אחרים ונשאר ללמוד בבית המדרש שלו בלבוב. במשך שנים שימש כנשיא כולל עסטרייך-גאליציא, עד פטירתו. רבי יעקב משולם אורנשטיין (תקל”ה - כ”ה באב תקצ”ט, 1839), רב, פוסק, ומגדולי רבני גליציה. מכונה הישועות יעקב על שם ספרו. כתב את הספר ”ישועות יעקב” על השולחן ערוך, שעל שמו זכה לכינויו. הספר ישועות יעקב כולל ארבעה כרכים על האורח חיים, שלושה כרכים על היורה דעה ושלושה כרכים על אבן העזר, בנוסף נדפס גם כרך שו”ת. בפירוש הישועות יעקב חלק קצר המסביר את השולחן ערוך וחלק ארוך יותר המביא את דעות קודמיו ודן בהם. ספר חידושיו על חמשה חומשי תורה נקרא גם הוא 'ישועות יעקב' ונדפס לראשונה בורשא בתרע”ב