חתימות שלושת ראבד"י העדה החרדית וחותמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מסטרופקוב.

חתימות שלושת ראבד"י העדה החרדית וחותמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מסטרופקוב.

מסמך מודפס של תנועת משמרת מצות התלויות בארץ ישראל. בנשיאות כ"ק האדמו"ר מסטרופקוב רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם שליט"א(זצ"ל). אל כבוד נדיבי עם ישראל וכו'. קחו חלק במצוה רבה לחזק ולהדריך את העולים החדשים וגם את התושבים הותיקים לשמור את מצות השמיטה, תרומות ומעשרות, ערלה וכו'. חתימה בדפוס הנהלת התנועה. בהמשך המסמך הסבר מהאדמו"ר מה עושה ועשתה התנועה. חתימה מודפסת וחותמת האדמו"ר. בסוף המסמך גם אנו מסכימים על הנ"ל וכו'. חתימות בכ"י של הרבנים רבי פינחס עפשטיין ראב"ד העדה החרדית, רבי ישראל יצחק רייזמאן ורבי דוד הלוי יונגרייז.שלושת החותמים כיהנו כראב"ד בעדה החרדית. 40 שורות מתוקתקות במכונת כתיבה. חותמת מקורית של האדמו"ר וחתימות הרבנים בכ"י. המסמך משנת תשי"ט(1958/9). גודל 32/21 ס"מ. מצב טוב מאוד, קרע למעלה בסימני הקיפול ללא חסר בטקסט. מעט קיפולים בשולי המסמך. חורי תיוק ללא פגיעה בטקסט. האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם תרס"ח-תשנ"ה(1908-1994) האדמו"ר השלישי מסטרופקוב ומייסד חסידות סטרופקוב בארץ ישראל. נולד בעיר סטראפקוב(אנ'), לרבי ישכר דוב ליפשיץ מאונגוואר, מצאצאי רבי אריה לייב ליפשיץ, בעל "אריה דבי עילאי". אמו בתו של רבי אברהם שלום הלברשטאם, מייסד חסידות סטרופקוב ובנו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. למד בישיבתו של הרב אברהם יוסף גרינוולד בנו של בעל "ערוגות הבושם" באונגוואר, בישיבתו של הרב יוסף אלימלך כהנא באונגוואר, בשנת תר"פ התחיל ללמוד בישיבת סטרופקוב של דודו, רבי מנחם מנדל הלברשטאם, שלימים כיהן כאדמו"ר השני מסטרופקוב. לאחר שהתייתם מאמו גדל אצל דודו רבי מנחם מנדל, בשנת תרצ"ב התחתן עם בתו של רבי יצחק ראובן ליפשיץ, אב"ד טשארני - דונאיעץ. לאחר נישואיו התגורר בבית חותנו. התמנה כרב העיירה יבלונקה. כמו כן כיהן כדיין ומורה צדק של קהילת ברגסז. בהיותו בברגסז היה בקשר קרוב עם רבי אהרן ראטה. בה' בניסן תש"ד נשלח למחנה הריכוז אושוויץ, שם נספו אשתו וילדיו. לאחר המלחמה כיהן כרב המחנות העקורים בומברג ופרנקוניה. בכ' בשבט תש"ו התחתן בשנית עם בת הרב יחיאל מיכל שלאגר אב"ד בוקאצ'יבצי, ועבר להתגורר בעיר ווינע, וכבר זמן קצר עבר לעיר במברג שם הקים את 'ישיבת שארית הפליטה' ומסר שיעורים בגמרא עם מפרשים. בתש"ט עלה לישראל והשתקע בבאר יעקב ולאחר תקופה קצרה עבר לרמלה, שם הקים את בית המדרש "דברי חיים" ומקווה טהרה ועסק בהפצת היהדות בעיר. בתשי"ג עבר לירושלים והתגורר בשכונת גאולה. ייסד את בית המדרש של חסידי סטרופקוב בשכונת מאה שערים. כעבור זמן הקים בית מדרש נוסף של החסידות בבני ברק. לאחר פטירת דודו האדמו"ר רבי מנחם מנדל, בו' באייר תשי"ד התמנה לאדמו"ר מסטרופקוב וכונן את חסידות סטרופקוב בארץ ישראל. ייסד בירושלים ישיבה ועמד בראשה. שימש כפוסק הלכה והתמחה בנושאי עירובין ומקוואות. האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים מינהו כאחראי מטעמו על ענייני המקוואות בארץ ישראל. על אף היותו אשכנזי, התמנה בשנת תשל"ו לכהן כחבר העדה החרדית הספרדית, וכעבור זמן התמנה לראש בית הדין לענייני גיור. היה מראשי משמרת הצניעות בירושלים בתש"ן הקים את בית הדין 'קהל היראים' שמתמחה בדיני ממונות. מלבד ספריו בהלכה, בדרוש ובאגדה, הוציא קונטרסים הלכתיים רבים שונים, ובהם על ענייני מקוואות, טהרת המשפחה, מצות יד, ארבעת המינים ושמיטה. בשנת תשט"ז (1956) הוציא את ספרו של דודו רבי מנחם מנדל, "דברי מנחם". בצעירותו העלה על הכתב דברי תורה של סבו האדמו"ר רבי אברהם שלום אך כתבי היד נותרו בבית אביו באונגוואר. כעבור עשרות שנים נמצאו כתבי היד על ידי יהודי שביקר במקום, והם שולבו במהדורה חדשה של הספר "דברי שלום" הרה"ג ר' פנחס אפשטיין ראב"ד העדה החרדית. דיין בבית הדין של העדה החרדית, בתקופתם של הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין. לימד בישיבת תורת חיים. בשנת תש"ח נבחר להיות ראב"ד העדה החרדית לאחר שהרב זליג ראובן בנגיס עבר לשמש הגאב"ד. לאחר פטירת הרב אפשטיין החליפו הרב דוד יונגרייז. הרב ישראל יצחק הלוי רייזמן תרמ"ט-תשכ"ט(1889-1969). היה דיין ומורה הוראה חסידי-ירושלמי, חבר בית הדין של העדה החרדית, וראב"ד קהילות החסידים בירושלים. נולד בעיר העתיקה לר' נתנאל. אביו עלה לארץ ישראל מפראגא, פרבר של ורשה, ונסע לחצרותיהם של החידושי הרי"ם, רבי אברהם מטשכנוב ורבי ישעיה מושקט מפראגא. נישא לשרה חיה, בתו של רבי שלום אריה אייזנבך, מחבר ספר "באר יצחק". היה תלמידם של רבי שניאור זלמן מלובלין, ה"תורת חסד", ורבי אברהם שמחה הורוביץ מבארנוב. היה חסידו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן, הרבי מלעלוב. בהמשך היה מקורב לאדמו"רי גור, רבי אברהם מרדכי אלתר ובנו רבי ישראל. למד קבלה מרבי חיים שאול דוויק הכהן. הרב יוסף חיים זוננפלד ביקשו לכהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית אך הוא סירב. בשנת תש"ב, נענה לבקשתו של הרב יוסף צבי דושינסקי והחל לכהן כדיין. בהמשך החל גם לכהן כראב"ד קהילות החסידים, על מקום הרב ישראל זאב מינצברג. מסר שיעורי תורה רבים במספר בתי כנסיות בירושלים. נודע בידיעותיו המופלגות, והתבלט בחזרותיו המרובות על הש"ס והשולחן ערוך. היה שותף להקמת ישיבת שפת אמת בירושלים. שימש גם כגבאי צדקה, ומצעירותו נהג לאסוף כסף לצורכי שבת לעניים. בצוואתו ביקש לא לכתוב על מצבתו תוארי כבוד, ולא להספידו. הרה"ג רבי דוד הלוי יונגרייז תרנ"ח-תשל"ב(1898-1972) היה ראש אב בית דין העדה החרדית בין השנים תשכ"ח - תשל"ב (1968–1972). נולד בירושלים לרב ברוך ראובן שלמה יונגרייז מעסקני ורבני היישוב החרדי בירושלים וממקימי "העדה החרדית". נקרא על שם אבי אמו, ר' דוד יולס מברזווה-ירושלים. נישא לבתו של הרב אשר זוסמן דיליאון מרבני ישיבת עץ חיים ומראשי ועד הכללי כנסת ישראל, אחותו של רבי יוסף זוסמנוביץ "הירושלמי". לאחר נישואיו מונה על ידי הרב יצחק ירוחם דיסקין לכהן כר"מ בישיבת אוהל משה. בהמשך מסר שיעורים בישיבת חתם סופר, כיהן כראש ישיבת אנשי מעמד וכן מסר שיחות בישיבת פורת יוסף. בשנת תרצ"א מונה על ידי הרב יוסף חיים זוננפלד לדיין בבד"ץ העדה החרדית. לאחר כיבוש העיר העתיקה על ידי הליגיון, הלך יחד עם קבוצת הנשים בשביל להצילן מאיסור שבויה, ועקב כך ניצל מהשבי לאחר שהנשים שוחררו. ברבות השנים התמנה לכהן כראב"ד העדה החרדית. התנגד בחריפות למעשי קנאות הגובלים באיסורים, כמו קריעת דגל ישראל. בתפקידו כדיין התבלט בזהירותו המופלגת מאיסור שוחד, והיה מקפיד שלא לדון אדם שעשה לו בעבר טובה כל שהיא, זניחה ככל שתהיה. לאחר פטירתו הודפסו דברי תורתו ודרשותיו בספר "אור דוד" שיצא לאור על ידי משפחתו.