'פסק בית דין' בענין ממוני בחתימת גדולי חכמי ספרד בירושלים. שנת תר"ה(1845).

'פסק בית דין' בענין ממוני בחתימת גדולי חכמי ספרד בירושלים. שנת תר"ה(1845).

'פסק בית דין', ארוך כתוב ביופיו בכתב יד מזרחי עתיק הנערך בעיר ירושלים ת"ו בשנת תר"ה(1845), בחתימת העדים: רבי יצחק חיים עוזיאל מגדולי ירושלים ושלוחא דרבנן לערי הגולה ומשנהו רבי אהרן עזריאל, ראב"ד מקודש לעדת הספרדים בירושלים וראש ישיבת המקובלים 'בית אל' ומח"ס 'כפי אהרן' ועוד. וחתימת חברי הבית דין צדק שישבו לעיין בהאי דינא, הלא המה הם: הראשון לציון רבי חיים אברהם גאגין(הרב האג"ן), ורבי אליהו יעקב ניסים ורבי רפאל אברהם מכלוף חייט זללה"ה, עם חתימותיהם המסולסלות.

רקע: השטר בית דין עוסק בחצר אחת בירושלים שהיתה בבעלות רבי משה פרנס מגדולי הפרושים תלמידי הגר"א, ויעדה לפרעון כתובת אשתו. לאחר פטירתו השאיר אחריו את אלמנתו וב' בנותיו היתומות בעני ובחוסר כל. במשך הזמן החצר נחרבה ונעזבה ואי אפשר היה לדור בה מחמת חורבתה, וכנראה הממשל או אחד שגר שם מבלי רשות ניסה להפקיע החצר מרשותה, או לחילופין שתוציא ממון, לשכור פועלים לחזק ולתקן בדקי הבית ולהחזירה לישובה כתיקונה. האלמנה ובנותיה היתומות שנשארו בלי משען וממון לא יכלו להוציא הוצאות הנ"ל, כאן בא לעזרתה העסקן במצוות בירושלים רבי יצחק ב"ר שלמה דידיע טאג'יר והסכים להוציא הוצאות ולתקן בדקי הבית ועי"ז יזכה הוא בחצי הנכס וחציו השני לאלמנה ובנותיה ויהיו שותפים בנכס, והכל נעשה לטובת 2 הצדדים. ברבות הימים רבי יצחק טאג'יר וזוגתו מרת בבוליסה, למכור חזקת את חצי חזקתם בחצר לפרנסי וממוני כוללת אשכנזים 'חסידים' בירושלים: רבי ישראל בק המדפיס הידוע ומשנהו רבי שאול יואל אשכנזי, וע"ז בא השטר בית דין שלפנינו לכתוב, לאשר ולקיים את כל תוקף המכירה וזכיות המכר והשכירות להבא בחתימת העדים והבית דין צדק הנבחר בשנת תר"ה.

פירוט: כת"י סופר. מידות: 30\20 ס"מ. 55 שורות + 4 שורות הוספת בעצם כתי"ק הגאון רבי יצחק חיים עוזיאל – אחד מעדי החתימה. כתב יד מזרחי ברור ויפה לקריאה. סימני קיפול וקריעה מחמתם, הדבקות. מצב טוב.

תולדות:

רבי יצחק חיים עוזיאל. ב"ר יהודה רפאל עוזיאל. ואבי הרבנים בכור משה יהודה עוזיאל ורבי יוסף רפאל עוזיאל. מגדולי חכמי ירושלים ושלוחא דרבנן לערי הגולה.

הראב"ד, רבי אהרן עזריאל. (תקע"ט – תרל"ט). ראב"ד מקודש לעדת הספרדים בירושלים וראש ישיבת המקובלים 'בית אל' ומח"ס 'כפי אהרן' ועוד. את תורת הנגלה למד מפי רבי נסים שמואל יהודה ארוואץ, ואת תורת הנסתר מפי רבי חי ידידיה רפאל אבולעפיה, שעמד בראש ישיבת המקובלים 'בית אל'. בשנת תר"ט (1849) יצא בשליחות כוללות ירושלים וחברון וישיבת 'בית אל' לצפון אפריקה. מסעו ארך עד שנת תרי"ג (1853). בשנת תרכ"ט (1869), לאחר פטירת רבו, רבי חי ידידיה רפאל אבולעפיה, החל לשמש כראש ישיבת המקובלים 'בית אל', ובהמשך שימש גם כראש בית דין לעדת הספרדים בירושלים. בשנת תרל"א (1871) חכם אהרן עזריאל פתח בביתו את ישיבת 'שבת אחים' ליהודי בוסניה שעלו לירושלים. בשל מצב בריאותו, בשנות חייו האחרונות עבר להתגורר ביפו, שם נפטר ביום ט' סיוון תרל"ט (1879). חיבוריו כוללים את 'כפי אהרן' - שו"ת לצד פיוטים פרי עטו, 'אזן אהרן' ו'ארעא סמיכתא', 'מקווה מים' - דרושים. זיכרונות, ליקוטים וחידושים נוספים שלו נדפסו בספר 'זמרת הארץ', אותו חיבר סביו, רבי אביגדור עזריאל.

הראשון לציון, רבי חיים אברהם גאגין. [מכונה הרב א'ג'ן']. (תקמ"ז – תר"ח). ראש ישיבת המקובלים 'בית אל'. נולד בקושטא לאביו רבי משה. צאצא למשפחה מכובדת ממגורשי קושטילה. בצעירותו עלה לארץ ישראל וקיבל תורה מחכמיה ובמהרה עלה במעלות התורה. ספריו: 'מנחה טהורה', על מס' מנחות, 'חוקי חיים'-שו"ת, כן הגיה ספר 'קדושת יו"ט' למהרי"ט אלגאזי. היה חתן של החסיד הקדוש רבי אברהם שלום מזרחי-שרעבי, נכדו של מרן רבי שר שלום שרעבי זללה"ה. פעל רבות ליהודי א"י והציל את כת השומרונים מכליה. סייע לרבי ישראל בק להקים את בית דפוסו המפורסם בירושלים.

רבי אליהו יעקב ניסים. (1804–1869). נולד בסלוניקי שביון לאביו רבי יעקב נסים, בן למשפחת 'בנדיטו-ברוך' ממגורשי ספרד. בשנת תקצ"ב עלה לא"י. חבר בית דין צדק לעדת הספרדים בירושלים. היה שלוחא דרבנן מטעם כוללות הספרדים בירושלים ובחברון למען עניי א"י.

רבי רפאל אברהם מכלוף חייט. מחכמי ירושלים.

רבי משה פרנס. היה מגדולי הפרושים תלמידי הגר"א בעיר ירושלים ת"ו.

רבי יצחק ב"ר שלמה דידיע טאג'יר. מופיע זכרונו בל'וח זכרון' שהיה בבית הכנסת 'איסטאמבוליס', לעדת הספרדים שבעיר העתיקה בירושלים, והיה גבאי בביהכנ"ס הנ"ל.

ממוני כוללת חסידים אשכנזים בירושלים: רבי ישראל בק המדפיס הידוע ומראשי עדת אשכנזים בירושלים, רב פעלים ובעל בית הדפוס הידוע. ורבי שאול יהודה אשכנזי.