ספר "וחרב פיפיות" – לבוב, תקמ"ו-תקמ"ז – ספר קבלי עם "כוכביות" כמו בספר "נועם אלימלך" שנדפס באותו דפוס של רבי שלמה ...

ספר "וחרב פיפיות" – לבוב, תקמ"ו-תקמ"ז – ספר קבלי עם "כוכביות" כמו בספר "נועם אלימלך" שנדפס באותו דפוס של רבי שלמה יאריש – חתימת ה"ייטב לב" – העותק של נכדו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר

ספר וחרב פיפיות – "כתם פ"ז" ו"גלילי זהב", פירוש קבלי על קריאת שמע, ושמות הקודש "המפורשים" הרמוזים בה – שם בן מ"ב אותיות ושם בן ע"ב אותיות, מאת רבי ישעיה הלוי, מגדולי מקובלי ה"קלויז" מבראד. לבוב (למברג), [תקמ"ו-תקמ"ז] 1786. דפוס רבי שלמה יאריש.
במרכז השער חתימה: "ייט"ב" – חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, שהיה רגיל לחתום "ייט"ב" בראשי תיבות (ומסיבה זו נקרא שם ספרו "ייטב לב").
הספר שלפנינו עבר בירושה לנכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בדפי הספר מופיעות שתי חותמות בעלות שונות של האדמו"ר, עם הכתובות: "אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א", "אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל".
ספר זה נדפס בבית הדפוס של רבי שלמה יאריש (רפפורט), שבשנת תקמ"ח נדפס בו הספר הקדוש "נועם אלימלך". על-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר נועם אלימלך בדפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד"].
בספר שלפנינו מופיעות אותן "כוכביות" מפורסמות שנדפסו גם בספר "נועם אלימלך" – שהדפיס רבי שלמה יאריש כשנה לאחר הדפסת הספר שלפנינו. המסורת החסידית ייחסה חשיבות מיוחדת לכוכביות אלו. החוקר ר' חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך" (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים...". בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד (הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז) נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בסה"ק נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל [בנו של ה"נועם אלימלך"] הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב, ועוד אמרו כי המדפיסים הראשונים מסדרי האותיות היו מל"ו צדיקים...". כאמור, גם בספר שלפנינו מופיעות אותן כוכביות, וכך גם בספרים נוספים שבדפוס רבי שלמה יאריש (ראה על כך במאמרו הנ"ל של חיים ליברמן).
בראש הספר הסכמות רבות מרבני גליציה ומחכמי ה"קלויז" מבראד, המציינים את גדלותו של המחבר בחכמת הקבלה, ואת היותו תלמיד מובהק של הגאון המקובל רבי חיים צאנזר מגדולי חכמי ה"קלויז" של קהילת בראד "הרבנים המפורסמים אשר להם יד ושם בחכמה זו, וכל סתום לא עממוהו".
[2], יח דף; לו, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי (בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים). כריכת עור חדשה.

האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגעט בירת מחוז מארמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגעט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגעט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: ספר ייטב לב על התורה, ספר ייטב פנים על המועדים, ספר רב טוב על התורה ושו"ת אבני צדק.

האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.

נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.