משניות קומרנא – סט שלם – לבוב, תרכ"ב – דף שער עם דיו זהובה

משניות קומרנא – סט שלם – לבוב, תרכ"ב – דף שער עם דיו זהובה
ששה סדרי משנה, עם פירושי רבי עובדיה מברטנורה ו"תוספות יום טוב", ועם הפירושים מעשה אורג, פני זקן ועצי עדן, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא. לבוב, דפוס צבי הירש שפערלינג ובעריש לוריא, [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. ההוצאה השניה של המהדורה. דף השער של סדר קדשים נדפס בהדפסה מיוחדת, כשהמילים "משניות – סדר קדשים", וכן הכותר באותיות לטיניות – נדפסו בגוני הזהב והנחושת.
סט שלם בשישה כרכים.
האדמו"ר מקומרנא חיבר שלושה פירושים על המשניות, הכוללים ביאורים ורמזים למשנה ולהלכותיה על פי סודות הקבלה: פירוש "עצי עדן" המקיף כמעט את כל ששת סדרי המשנה (מסתיים באמצע מסכת "אהלות") וכולל תמצות מקוצר של מפרשי המשנה (מחולק לשני ביאורים: "עץ החיים", ו"עץ הדעת" בסוף המסכת על פי תורת הסוד); ושני פירושים נוספים לסדרי זרעים וטהרות – פירוש "מעשה ארג" על התלמוד ירושלמי והתוספתא הקשורים במשנה, ופירוש "פני זקן" שבו מופיעות המסקנות ההלכתיות של המשנה על פי דעת הרמב"ם.
הקדמות המחבר נדפסו בראש חלק א' (זרעים) ובראש חלק ו' (טהרות). בסיום ההקדמה לסדר טהרות כותב המחבר: "ואעתיק דברי התוספתא... ואבאר אותה על מוסדי רבינו [הרמב"ם] בשם מעשה אורג ובשם פני זקן, ואחר כך אבאר המשנה על דרך רבינו ועל יסודי ספרים מהגאון מוהרא"וו [ר' אליהו ווילנר – הגר"א מווילנא] זצ"ל... והתוספתא סדרתי ע"פ סדר הגאון מוהרא"ו זצ"ל שעשה אותה סלת נקיה, אלא במקומות מועטים ש[ה]עמדתי גירסא שלנו, שהחזיקו בה רבינו והראב"ד והרא"ש, ונתווכחתי עמו בויכוח אהבה" (המחבר מתייחס לספר "טהרת הקודש", זאלקווא תקס"ד, שבו נדפסו פירושיו והגהותיו של הגאון מווילנא על התוספתא סדר טהרות).
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין, ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם את הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש, ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
ששה כרכים. זרעים: [5], צז; כו; צב, [1] דף. מועד: [1], נט, סא-קמב, [1] דף. נשים: [1], קכט, [1] דף. נזיקין: [1], ד, ז-יד, יז-קעא, [1], קעב-קפד דף (דף קעא מופיע פעמיים, עם שינויים טיפוגרפיים). קדשים: [1], צד; מג דף. טהרות: [1], רצו דף (דף ק כרוך לפני דף צט ודף רי כרוך לפני דף רט). ספירת דפים משובשת. 28 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות ועובש. בכרכים א-ב סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בחלק מן השערים ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. בכרך החמישי, קרעים עם סימני חריכה. רישומים. חתימות וחותמות. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 367.
המהדורה הראשונה הופיעה בשתי הוצאות. ההוצאה הראשונה נדפסה בשנת תרכ"א, ובדפי השער שלה מופיע סמל המדפיסים. ההוצאה השניה הופיעה בשנת תרכ"ב, והורכבה מטפסים שנדפסו בהוצאה הראשונה, עם דפי שער חדשים, בהם לא מופיע סמל המדפיסים.