"גן חיות, או מכתבים שאינם על אהבה", מאת ויקטור שקלובסקי – שתי מהדורות – ברלין ולנינגרד, 1923 ו-1924 – עטיפות בעיצוב ...

"גן חיות, או מכתבים שאינם על אהבה", מאת ויקטור שקלובסקי – שתי מהדורות – ברלין ולנינגרד, 1923 ו-1924 – עטיפות בעיצוב אל ליסיצקי

"גן חיות, או מכתבים שאינם על אהבה", מאת ויקטור שקלובסקי (Виктор Борисович Шкловский; 1893-1984) – מהדורה ראשונה ושנייה של הרומן האפיסטולרי (רומן מכתבים) ובו מכתבים שהחליף ויקטור שקלובסקי, סופר וחוקר ספרות רוסי-יהודי ומהדמויות הבולטות של תנועת הפורמליזם הרוסי, עם אהובתו אלזה טריולה (Эльза Триоле), סופרת יהודייה-צרפתייה (אשתו של הסופר לואי אראגון).

המהדורה ראשונה ראתה אור בזמן גלותו של שקלובסקי מחוץ לרוסיה, כאשר התגורר בברלין על יד גן החיות; המהדורה השניה, מעובדת ומקוצרת מעט, נדפסה זמן קצר לאחר שובו לרוסיה. בעמוד האחרון נדפס נוסח מכתב בקשה מאת שקלובסקי אל הרשויות הסובייטיות, להתיר לו לחזור למולדתו רוסיה. העטיפות בעיצוב אל ליסיצקי.

1. ZOO или письма не о любви. ברלין, Геликон, 1923. רוסית. מהדורה ראשונה. על העטיפה מופיע נוסח מעט שונה של הכותר: Zoo Письма не о любви или Третья Элоиза ["גן חיות, או מכתבים שאינם על אהבה או על אלואיז השלישית" – אלואיז השלישית, דמות היסטורית ידועה מן המאה ה-12, שהחליפה מכתבי אהבה עם הפילוסוף הצרפתי אבלר; דמותה נושאת קשר סמלי אל דמותה של אלזה טריולה, אהובתו של שקלובסקי].

109, [1] עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. חיתוך דפים לא אחיד. קרעים ובלאי קל בשולי העטיפה והשדרה, משוקמת חלקית בהדבקה ובמילוי נייר.

2. Zoo или Письма не о любви. לנינגרד, Атеней, 1924. רוסית. מהדורה שניה. עטיפת המהדורה הראשונה, של ההוצאה הברלינאית Геликон, בעיצוב ליסיצקי.

96 עמ'. 23.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קמטים וקרעים בשולי הדפים. רישומים (רישומים ארוכים בעט בשולי כמה דפים). מרבית הדפים מנותקים זה מזה ומן העטיפה. שדרה קרועה וחסרה ברובה.

אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (Лазарь Маркович "Эль" Лисицкий; 1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי. ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ', לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.

בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.

בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת; שם גם יצר כמה מעבודותיו הידועות בתחום הספר, ביניהן גיליונות כתב העת "Veshch/Gegenstand/Objet" שייסד יחד עם הסופר איליה ארנבורג וספר שיריו של המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, "למען הקול".

ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.

ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.