מכירה פומבית 4 חלק א'
70 שנה למדינה: פריטים היסטוריים מראשית חיבת ציון והיישוב הישן ועד הקמת המדינה
King David Auctions
צור קשר עם בית המכירות
20.8.18
הנשיא השישי 22 - קרית הלאום, משכנות האומה ירושלים, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 7:
מכתב ציוני נדיר מרבי מרדכי אלישברג זצ"ל, ממיסדי 'חיבת ציון' וגבאי התנועה: "ידינו נטויה להשתדל לשיבת נדחי ישראל מעט מעט"
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $250 (₪925)
₪925
מחיר פתיחה:
$
250
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 18%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
מכתב ציוני נדיר מרבי מרדכי אלישברג זצ"ל, ממיסדי 'חיבת ציון' וגבאי התנועה: "ידינו נטויה להשתדל לשיבת נדחי ישראל מעט מעט"
מכתב חשוב ומרגש בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי מרדכי אלישברג זצ"ל, מראשי וראשוני הרבנים שתמכו בחובבי ציון. נדיר באופן יוצא מן הכלל.
המכתב נשלח כנראה אל אחד מרבני הדור (וניתן יהיה לזהותו לפי השמות הנזכרים במכתב).
כנראה חסר הדף הראשון של המכתב. בדף שלפנינו כותב הרב אלישברג אל הנמען "ואומר שלום וברכה מאהבה מרובה לכבוד גיסך הרב החריף ובקי יקר למאוד... כש"ת מוהר"ר יעקב נ"י... ומברכו באהבה, מרדכי".
לאחר מכן הוא כותב לנמען: "יאמר נא שלום למעני לכבוד מר אביו הגאון שי' ויאמר לו כי עוד ידינו נטויה להשתדל לשיבת נדחי ישראל מעט מעט, עד כי יאבה ה' לקבץ לנקבציו כל ישראל יחד, ואנחנו לא נרף, אל דמי לנו! עד יכונן ד' וישים ירושלים תהילה בארץ, וכל החתחתים ועקולי ופשורי תמס יהלכו כאשר רוח ד' ינשב בם, בעזה"י, אוהבם הנ"ל".
שורות מרגשות שכותב הרב אלישברג מתוך לבו הטהור, המבטאות נהדר גם את פעילותו המסורה, החשובה והידועה, לטובת יישוב ארץ ישראל!
בסה"כ תשע שורות בכתב ידו ובחתימתו. בתחתית הדף רשום התאריך, כנראה: תרמ"ח.
רקע היסטורי על חשיבות המכתב
כשנפטר הרב אלישברג הספידו הרב קוק, שהיה אז אברך צעיר. הספד זה שעשה רושם אדיר וחזק על השומעים, דיבר מתוך הערצה על הרב עלישברג ודעותיו והשקפותיו הדתיות-הלאומיות, על אהבתו לעם ישראל ועל מסירותו הנאמנה לארץ ישראל […] נדמה היה כאילו השומעים מרגישים כי נגהו [=של הרב אלישברג] לא נאסף. 'וזרח השמש ובא השמש' התחילו מלחשים בינם לבין עצמם תלמידי חכמים וחובבי ציון שבבויסק; 'עד שלא שקעה שמשו של הרב עלישברג זרחה שמשו של הרב קוק', הם הרגישו כי פי שניים ברוחו מתורת הרב עלישברג ומהשקפותיו על תעודת האומה ותחייתה, וכי הוא הוא היחידי הראוי למלא את מקום רבם בתורה וביראת חטא ובאהבה לישראל ולארץ ישראל, ואמנם לאחר שנים מספר בהיותו כבן שלושים שנה עלה וישב על כיסא הרבנות בעיר בויסק במקומו של הרב עלישברג" (שרי המאה, ה, עמ' 273).
ופעם אחרת התבטא הרב קוק:
"דעותי ומחשבותי על עתידות האומה ותקוותיה, הושפעו מדעותיו והשקפותיו של הרב אלישברג, שהיה אחד מבני העליה המעטים שחדרו לתוך עומקה של המחשבה הציונית האמיתית".
ובהזדמנות אחרת דיבר הרב קוק על שלושת רבניה הראשונים של הציונות, הנצי"ב מוולוז'ין, רבי שמואל מוהליבר והרב אלישברג, והקביל אותם ל"מחשבה, דיבור ומעשה", כשהרב אלישברג הוא כנגד עולם המחשבה, ורבי מרדכי עלישברג היה היותר מעמיק במחשבותיו על אודות התנועה הלאומית ודרכיה. כל נים מנימי לבו היה מאורג ומקושר עם ארץ ישראל, זאת היתה מעין "אתדבקות רוחא ברוחא", ודומה היה כאילו נתגשמה ארץ ישראל במוחו ובמחשבתו, וכאילו קמה בקרבו לתחיה בנחשול של אהבה תמידית וסוערת ומתוך כווץ של צער - כח מולדת טמיר ואיתן".
בשנת תרמ"ג (1883) נתכנסה אספה מרכזית של "חובבי ציון בביאליסטוק, והרב אלישברג נבחר לוועד, המונה 6 אנשים, לארגון הפעילות. יחד עמו נבחרו הרב מוהילבר ורמ"ג יפה. בוועידת דרוזגניק נבחר, שלא בפניו, לאחד הגבאים-היועצים של חובבי ציון ברוסיה, יחד עם הנצי"ב והרב מוהילבר.
עוד על דמותו ומשנתו של הרב אלישברג ראו: "הרב אלישברג, תולדותיו מחשבותיו והלך רוחו", א"מ גנחובסקי, ירושלים תרצ"ז.
20x14 ס"מ.
מצב: טוב. קרעים קלים בשוליים, קרע בפינה העליונה עם חסרון של אותיות ספורות.
המכתב נשלח כנראה אל אחד מרבני הדור (וניתן יהיה לזהותו לפי השמות הנזכרים במכתב).
כנראה חסר הדף הראשון של המכתב. בדף שלפנינו כותב הרב אלישברג אל הנמען "ואומר שלום וברכה מאהבה מרובה לכבוד גיסך הרב החריף ובקי יקר למאוד... כש"ת מוהר"ר יעקב נ"י... ומברכו באהבה, מרדכי".
לאחר מכן הוא כותב לנמען: "יאמר נא שלום למעני לכבוד מר אביו הגאון שי' ויאמר לו כי עוד ידינו נטויה להשתדל לשיבת נדחי ישראל מעט מעט, עד כי יאבה ה' לקבץ לנקבציו כל ישראל יחד, ואנחנו לא נרף, אל דמי לנו! עד יכונן ד' וישים ירושלים תהילה בארץ, וכל החתחתים ועקולי ופשורי תמס יהלכו כאשר רוח ד' ינשב בם, בעזה"י, אוהבם הנ"ל".
שורות מרגשות שכותב הרב אלישברג מתוך לבו הטהור, המבטאות נהדר גם את פעילותו המסורה, החשובה והידועה, לטובת יישוב ארץ ישראל!
בסה"כ תשע שורות בכתב ידו ובחתימתו. בתחתית הדף רשום התאריך, כנראה: תרמ"ח.
רקע היסטורי על חשיבות המכתב
כשנפטר הרב אלישברג הספידו הרב קוק, שהיה אז אברך צעיר. הספד זה שעשה רושם אדיר וחזק על השומעים, דיבר מתוך הערצה על הרב עלישברג ודעותיו והשקפותיו הדתיות-הלאומיות, על אהבתו לעם ישראל ועל מסירותו הנאמנה לארץ ישראל […] נדמה היה כאילו השומעים מרגישים כי נגהו [=של הרב אלישברג] לא נאסף. 'וזרח השמש ובא השמש' התחילו מלחשים בינם לבין עצמם תלמידי חכמים וחובבי ציון שבבויסק; 'עד שלא שקעה שמשו של הרב עלישברג זרחה שמשו של הרב קוק', הם הרגישו כי פי שניים ברוחו מתורת הרב עלישברג ומהשקפותיו על תעודת האומה ותחייתה, וכי הוא הוא היחידי הראוי למלא את מקום רבם בתורה וביראת חטא ובאהבה לישראל ולארץ ישראל, ואמנם לאחר שנים מספר בהיותו כבן שלושים שנה עלה וישב על כיסא הרבנות בעיר בויסק במקומו של הרב עלישברג" (שרי המאה, ה, עמ' 273).
ופעם אחרת התבטא הרב קוק:
"דעותי ומחשבותי על עתידות האומה ותקוותיה, הושפעו מדעותיו והשקפותיו של הרב אלישברג, שהיה אחד מבני העליה המעטים שחדרו לתוך עומקה של המחשבה הציונית האמיתית".
ובהזדמנות אחרת דיבר הרב קוק על שלושת רבניה הראשונים של הציונות, הנצי"ב מוולוז'ין, רבי שמואל מוהליבר והרב אלישברג, והקביל אותם ל"מחשבה, דיבור ומעשה", כשהרב אלישברג הוא כנגד עולם המחשבה, ורבי מרדכי עלישברג היה היותר מעמיק במחשבותיו על אודות התנועה הלאומית ודרכיה. כל נים מנימי לבו היה מאורג ומקושר עם ארץ ישראל, זאת היתה מעין "אתדבקות רוחא ברוחא", ודומה היה כאילו נתגשמה ארץ ישראל במוחו ובמחשבתו, וכאילו קמה בקרבו לתחיה בנחשול של אהבה תמידית וסוערת ומתוך כווץ של צער - כח מולדת טמיר ואיתן".
בשנת תרמ"ג (1883) נתכנסה אספה מרכזית של "חובבי ציון בביאליסטוק, והרב אלישברג נבחר לוועד, המונה 6 אנשים, לארגון הפעילות. יחד עמו נבחרו הרב מוהילבר ורמ"ג יפה. בוועידת דרוזגניק נבחר, שלא בפניו, לאחד הגבאים-היועצים של חובבי ציון ברוסיה, יחד עם הנצי"ב והרב מוהילבר.
עוד על דמותו ומשנתו של הרב אלישברג ראו: "הרב אלישברג, תולדותיו מחשבותיו והלך רוחו", א"מ גנחובסקי, ירושלים תרצ"ז.
20x14 ס"מ.
מצב: טוב. קרעים קלים בשוליים, קרע בפינה העליונה עם חסרון של אותיות ספורות.
