שטר שליחות שד"ר מאת כוללות ירושלים - חתימת המהרי"ט אלגאזי זצוק"ל ורבני בית דינו: חתנו רבי מרדכי יוסף מיוחס, רבי ...

שטר שליחות שד"ר מאת כוללות ירושלים - חתימת המהרי"ט אלגאזי זצוק"ל ורבני בית דינו: חתנו רבי מרדכי יוסף מיוחס, רבי יצחק קובו, רבי ישראל יעקב בורלא ורבי חיים מרדכי סורנגה - תקנ"ב

שטר שליחות שד"ר, ירושלים, תקנ"ב. בחתימתם של ששת רבני עדת הספרדים בעיר הקודש, גדולי המקובלים: המהרי"ט אלגאזי, רבי מרדכי יוסף מיוחס, רבי חיים מרדכי סורנגה, רבי יצחק קובו, רבי ישראל יעקב בורלא, וחתימה נוספת שקרועה במחציתה.
נתון בכריכה מהודרת עם הטבעת זהב.
חתימות כל חכמי ירושלים הנ"ל הנן נדירות ביותר, חלקם לא נראו מעולם במכירות פומביות!
חכמי ירושלים מתארים את העוני החמור בעיר, ואשר "כספי הקדשים [התרומות המתקבלות] לא יספיקו לשליש ולרביע, לפי גודל ההוצאה". השד"רים הנשלחים הם רבי רפאל יוסף חיים בנבנישתי זצ"ל (אשר חיבר דרשות ושו"ת שטרם נדפסו עד היום), ורבי יהודה [רפאל] עוזיאל זצ"ל, אשר כיהן כדיין בביתו דינו של רבי משה עייאש זצ"ל, ואף כיהן כסגן הראשון לציון.

תולדות הרבנים החתומים

הגאון המקובל רבי יום טוב אלגאזי (מהרי"ט) (תפ"ז-תקס"ב)
מגדולי חכמי ירושלים. נולד בירושלים לאביו רבי ישראל יעקב אלגאזי, שהיה רב ראשי בירושלים. למד תורה מאביו ומרבי יונה נבון בעל "נחפה בכסף". בשנת תקי"ח כבר נמנה עם חכמי ישיבת "נווה שלום", אחת הישיבות הגדולות והמפורסמות בירושלים, שנוסדה על ידי אביו. באותה שנה נכלל בין חברי חברת "אהבת שלום" בראשות אביו, והמקובל האלוקי רבי שלום שערבי (הרש"ש הקדוש), וידידו מרן החיד"א הקדוש, שקיבלו על עצמם לנהוג הנהגה מוסרית קפדנית. יצא בשליחות יחד עם רבי יעקב חזק, בשנים תק"ל-תקל"ה. בשנת תקל"ז חזר לירושלים. זמן קצר לאחר מכן נתמנה לרב ראשי בירושלים. לאחר פטירתו של המקובל האלוקי רבי שלום שרעבי, ראש ישיבת המקובלים "בית אל", נתמנה לעמוד בראשות הישיבה. אז מונה גם לתפקיד ה"ראשון לציון". לעת זקנה, בשנת תקנ"ה, נאלץ לצאת שוב לחו"ל בשליחות. נפטר בירושלים בגיל שבעים וחמש שנה. 
חיבוריו: "הלכות יום טוב" - על הלכות בכורות וחלה להרמב"ן, "שמחת יום טוב" - שאלות ותשובות, "קדושת יום טוב" - שאלות ותשובות וחידושים, "יום טוב דרבנן" - דרושים. חתם בירושלים על איגרות שליחות של רבים משלוחי העיר, וכן הסכים לספרים רבים של חכמי ירושלים. כשיצא מצרפת להולנד בדרך שליחותו הגיע לפרנקפורט, שם פגש את ה"חת"ם סופר". לימים, כשיצא ספרו "הלכות יום טוב" בשנית בפרשבורג, כתב ה"חת"ם סופר" בהסכמתו לרבי יום טוב אלגאזי: "מכירו הייתי לשעבר בהיותו שליח ציון בפרנקפורט דמיין קרוב לשנת תק"ם [תקל"ד] והארץ האירה מכבודו אמנם עדיין לא הגיע לחצי כבוד הראוי לו, לפי הנראה מחיבור זה 'הלכות יום טוב' על בכורות וחלה, כי הפליא לעשות הגדיל תושיה, ומיום חיבור ה'משנה למלך' לא נראה כחיבור הזה". את "הלכות יום טוב", שה"חת"ם סופר" הפליג בשבחו כל כך, נתעורר הרב אלגאזי לכתוב לאחר שמצא בדרך שליחותו את כתבי היד של הלכות בכורות ונדרים להרמב"ן, כפי שכתב בהקדמתו לספרו: "אנכי בדרך בשליחות מצווה... לשובב נתיבות ערי... פקראנקיא יע"א לעורר הלבבות להביא אוצר ה' עוללת תמיד לכל נדריהם ולכל נדבותם הקבוע להם זמן, מצווה גוררת מצווה... והאלקים אנה לידי... הלכות גדולות... רבינו משה בר נחמן... על מסכת בכורות ומסכת נדרים...". 
רבי חננאל ניפי כתב על המהרי"ט: "ואני זכיתי להכירו ומראהו כמראה מלך האלקים".

רבי ישראל יעקב בורלא (נפטר בשנת תקנ"ז)
אביר הרועים, רבי ישראל יעקב בורלא זצ"ל, אב בית הדין בעה"ק ירושלם ת"ו ומגדולי חכמיה באמצע שנות הת"ק. 
בצעירותו קבע מקומו בד' אמות של הלכה בישיבת 'נוה שלום' בירושלים. בשנים לאחר מכן שימש כדיין בבית דינו של הגאון מהרי"ט מקושר אלגאזי זלה"ה, ואחר זמן אף כיהן כראש אב בית הדין. בין השנים תקל"ד-תק"מ עשה והסכמות לחיבורים שנדפסו בזמנו בשליחות עניי ירושלים בקהילות ישראל בגולה בצפון אפריקה ובערי איטליה. נלב"ע בירושלים ביום ד' תשרי תקנ"ט, ובה מנוחתו כבוד בהר הזיתים. על ציונו נחרט: 'מצבת קבורת הוא הראש עטרת זהב גדולה אביר הרועים אור ישראל כרכא דכולא הרב המופלא וכה"מ נזב"י כמה"ר ישראל יעקב בורלה זלה"ה. 
מתוך שארית כתביו אשר הותיר התקנ"ט אל המנוחה ואל הנחלה' אחריו, הביא נינו רבי יוסף נסים בורלא לבית הדפוס בירושלים, כרך נכבד של תשובות וחידושים בד' חלקי שו"ע, ואליהם צירף מחידושי בנו בכורו רבי יאודה המכונה בכור בורלא, אף הוא מגאוני ירושלים, וקראם בשם 'מקור ישראל ונחלת יאודה'.

רבי משה מרדכי יוסף מיוחס (תצ"ח-תקס"ו)
נודע ומפורסם בשערים המצוינים בהלכה, בעל "ברכות המים" ועוד. בנו של הגאון הגדול רבי רפאל מיוחס בכ"ר שמואל בעל "פרי האדמה". גדל על ברכי התורה כאחד מחובשי בית המדרש "בית יעקב". עוד בעלומיו הפליג בכתיבת חידושי תורה המפוזרים בחיבוריו, שו"ת ופסקים שהשיב לחכמי הדור מזמן היותו בן ט"ו שנים ואילך. סיפורי מופת ומעשים של קדושה סובבים את אישיותו.
אביו כתב בצוואתו שבנו ימלא את מקומו בכהונת ה"ראשון לציון", אולם רבי מרדכי יוסף מיוחס נעשה חתנו של הגאון המהרי"ט אלגאזי זצ"ל, וויתר לו על מקומו וזכותו מפני הכבוד. רק לאחר שנסתלק חמיו לבית עולמו בשנת תקס"ב, ירש את מקומו כראש בית הדין הגדול בירושלים וכ"ראשון לציון", ושימש בתפקיד זה עד פטירתו. חיבוריו: "ברכות המים", "שער המים", "מים שאל" וספח אליו את חיבורו "מים ראשונים" שחיבר לפני גיל שמונה עשרה, "פני המים", "עין המים" ועוד ספרים שנשארו בכתב יד. 
רבי שלמה חזן בספר "המעלות לשלמה" כותב: "ושמענו שהוא היה חברו של הרב מופת הדור חיד"א ז"ל בהיותו בעיה"ק ירושלים ת"ו. כשהדפיס הרב חיד"א ספר 'שער יוסף', הדפיס הוא ספר 'שער המים', וכשנדפס ספר 'ברכי יוסף', הדפיס ספר 'ברכות מים', וכשכחיבר ספר 'חיים שאל', חיבר גם הוא ספר 'מים שאל', אך מן השמים זיכו להרב חיד"א ז"ל לחבר ספרים הרבה ולהדפיסם יען היה במקום הדפוס ומצא גבירים שיסייעוהו להדפיס ספריו, על כן לא יכול הרב מי"ם להתחרות עמו".

רבי יצחק קובו [הראשון] (תק"ח-תקס"ז)
מחכמי שלוניקי, עלה לירושלים עם אביו רבי חזקיה יוסף, ונודע כאחד מגאוניה, תלמידו של רבי רפאל מיוחס בכ"ר שמואל בעל "פרי האדמה". כיהן כדיין בבית דינו של המהרי"ט אלגזי. חתום על תקנות, הסכמות, אגרות שליחות ומסמכים רבים, ונתן הסכמות לספרים שונים.

רבי רפאל חיים מרדכי סורנגה (נפטר בשנת תקנ"ט)
תלמידו של מרן החיד"א (ספר החיד"א ירושלים תשי"ט עמ' יד). מחבר הספר פי שנים (נדפס בשלוניקי בשנת תקס"ו), יחד עם חברו רבי יונה נבון. כיהן כאב"ד בירושלים. יצא בשליחות ערי הקודש בשנת תקל"ד. בשנת תקנ"ז נתמנה לעמוד בראש ישיבת מרפא לנפש. עמד בחליפות מכתבים גם עם החיד"א, אשר כבדהו בכבוד גדול. על מצבתו נחרת: "קברת ארץ אחד המיוחד המאיר לארץ ולדרים עודנו באבו המלך במסבו עלה ראש הפסגה... הרב המובהק המדוכה ביסורין... מרביץ תורה בתלמידים אשר הוגה...".
מצב בינוני. קרעים וחוסרים משוקמים. חסרון בטקסט בכעשרים מילים. נתון בכריכה חדשה עם הטבעת זהב.