עקדת יצחק – מחזה באידיש של ראשון המחזאים היהודים ביידיש ובעברית ואבי התיאטרון היהודי המודרני – אברהם גאלדפאדן – ...

עקדת יצחק – מחזה באידיש של ראשון המחזאים היהודים ביידיש ובעברית ואבי התיאטרון היהודי המודרני – אברהם גאלדפאדן – עותק של מציגים ברומניה עם הרבה סימונים, מחיקות עמודים ופסקאות, ושמות השחקנים – הכל בעיפרון עבה – בשביל ההצגה! נדיר מאוד!

הפריט שלפנינו במצב גרוע שכן הוא מלא במחיקות בעיפרון עבה על שורות, פסקאות ועמודים. אך זהו מפני שהוא עותק ששימש בפועל הצגה שהתקיימה. בתחילת הספר גם שמות השחקנים באותו עיפרון: אברהם ישחק וויסמאן ואת לאט [לוט] ישחק יוליוס וכן הלאה
ישנה גם חותמת ברומנית של רב העיר!
וכן חותמת של הצנזורה הרומנית
רקע
אברהם גוֹלדפַדְן היה מחזאי, משורר, מלחין, במאי תיאטרון ושחקן תיאטרון יידישאי ועברי, אבי התיאטרון היהודי המודרני.
ב-1876 ייסד גולדפדן ברומניה להקת תיאטרון שנחשבה ללהקת התיאטרון המקצועית הראשונה בעולם שהציגה את מופעיה ביידיש. כמו כן, כתב את המחזה העברי הראשון שהוצג בארצות הברית ב-1906.
תולדות חייו ויצירתו
גולדפדן נולד בעיירה בווהלין בתחום המושב היהודי במשפחה דתית. הוא למד בחדר. בשנת 1857 הוא החל ללמוד בבית המדרש לרבנים בז'יטומיר.

בית מדרש זה היה מוסד בעל רוח מודרנית, וגולדפדן יצא משעריו כמורה וכמשורר וכן כבעל ניסיון מסוים בתיאטרון חובבים. מנהל הסמינר היה ר' חיים זליג סְלוֹנִימְסקי, שערך מאוחר יותר את "הצפירה".
בתחילה פרסם גולדפדן ספרי שירה בעברית ורק מאוחר יותר עבר ליידיש מפני רצונו לפנות להמוני העם.
ב-1865 פרסם גולדפדן את ספר השירה הראשון שלו, ציצים ופרחים, שפורסם בעברית. ספר השירים הראשון שלו ביידיש, דאָס יידעלע ('היהודי הקטן'), יצא לאור ב-1866. ב-1867 קיבל גולדפדן משרת הוראה בסִימפֶרוֹפּוֹל. שנה אחרי כן עבר לעיר אודסה.
באותה תקופה כתב את שני מחזותיו הראשונים, די צוויי שכנות ('שתי השכנות') ודי מומע סאסיע ('הדודה סוסיֶה'). ב-1869 הוציא לאור את הספר די יידענע ('היהודייה'),
ב1887 עבר לצ'רנוביץ' שבבוקובינה - רומניה, שם ערך את היומון היידי דאס בוקאווינער איזראעליטישע פאלקס-בלאט ('עיתון העם היהודי של בוקובינה'). כתב העת החזיק מעמד רק שלושה חודשים. בשל יכולתו הכלכלית הרעועה של גולדפדן. בעקבות חוסר הצלחה זה עבר ליאשי, אף היא ברומניה. שם הוא ביקש מיצחק ליברסקו כסף להקמת עיתון נוסף, לא היה ליברסקו מעוניין בהצעה. אשתו של ליברסקו אמרה כי העיסוק בעיתונות יידיש היא דרך טובה למות ברעב, וסברה שיהיה ביקוש רב יותר לתיאטרון ביידיש.
הוא ערך הופעה נהדרת שם. הופעה זו, או הביצוע שלה מאוחר יותר באולם בבוטושאן, נחשבת להצגת התיאטרון המקצועי הראשונה ביידיש.
מכאן ואילך הבמה הייתה למוקד פעילותו.
המלאך הרע אמר אמן
ההצגות כל כך הצליחו עד שאפילו המשורר האנטישמי הרומני המפורסם מיכאי אמניסקו שיבח אותן
קונילמל
ללא ספק המחזה המפורסם ביותר שלו שמוצג כבר מאה שנה הוא די צווי קונילמל - שני קונילמל.
בוקרשט
לבוקרשט, כמו ביאשי, הגיע גולדפדן עם מוניטין מבוססים
בבוקרשט התחיל לחפש אחר שחקנים חדשים. הוא נתקל בקושי בגיוס שחקנים ללהקה שהחל לבנות: הוא הבין שיתקשה למצוא שחקנים מקצועיים, משום שאם הם היו יהודים ששיחקו בתיאטרון רומני מקצועי, יהיה קשה לשכנעם לשחק ביידיש בתיאטרון אלמוני, ללא תנאים הולמים.
לכן הוא גייס גם חזנים.
גיוס זה של חזנים עורר מחלוקת מסוימת. החזן ישראל קופר, החזן הראשי של בית הכנסת הגדול של בוקרשט, סבר שיש בכך משום חילול הקודש, כאשר חזנים שרים על במה חילונית עבור קהלים שיש בהם עירוב בין המינים, וכשהחזנים והמתפללים נשארים עד מאוחר בהצגות וכך לא יכולים להגיע בזמן לתפילת שחרית.
בסוף אותו קיץ כבר ניתן היה לומר כי תיאטרון היידיש הפך לעובדה מבוססת בבוקרשט.
בינתיים עבר לרוסיה, לאוקראינה ואף ביקר בניו יורק אך לבסוף חזר לבוקרשט
אז הוא כתב את ההצגה שלפנינו: עקידת יצחק
גניבת עקידת יצחק...
אדם בשם ברנפלד צפה בכמה הופעות של ההצגה עקדת יצחק מאת גולדפדן, למד בעל פה את כולה, לרבות השירים, ופנה לקלמן יובליר, שהעלה את ההצגה ללא אישור, בהפקה משלו, ביאשי.
תיאור ביבליוגרפי
מקום הוצאה: קראקא
‫מוציא לאור: יוסף פישער
‫שנת הוצאה: תרס"ב [1902].
‫תאור:‫ 70 עמ’. 8°.
‫הערות: "עקידת יצחק, אופרטה תנכית" - ביידיש.
עם המעטפות מן ההוצאה הקודמת, קראקא תרנ"ז, ובהן התאריך תרנ"ח, 1898.
מצב: בינוני – גרוע כפי שהוסבר לעיל. קרע בעמוד הראשון ללא חיסרון באיזשהו טקסט