תגלית! עותק של הגאון הקדוש גדולי הדורות רבי ישעיה פיק ברלין אב"ד ברעסלוי

תגלית! עותק של הגאון הקדוש גדולי הדורות רבי ישעיה פיק ברלין אב"ד ברעסלוי
ספר שנות חיים, פירוש על קהלת, אמסטרדאם תקכ"ה, מהדורה יחידה, 1765

המחבר - הגאון רבי חיים מזיא, ראש הקהילה בפראג,

דפוס ליב זוסמאנש - עם דגל המדפיס הידוע בצורת אריה. 

חסר לבסוף

על דף השער יש כיתוב: "לה' הארץ ומלואה ... לעבדי ה'... קניתי מהבני התורני המנהיג הקהלה.. ר' ישעי' ברעסלוי... בעד..."

רבי ישעיה פיק ברלין (ה'תפ"ה, 1725 - ה' באייר ה'תקנ"ט, 1799) היה רב, פוסק ואב בית דין. נודע בין היתר בשל הגהותיו לתלמוד הבבלי שפורסמו על גיליון התלמוד החל מדפוס דיהרנפורט (גר') ה'תק"ס ואילך (לרבות התלמוד שיצא לאור בדפוס האלמנה והאחים ראם).

נולד באייזנשטט (אז בממלכת הונגריה בשם קישמרטון, על גבול אוסטריה-הונגריה של היום) לרבי יהודה לייב (המכונה ר' לייב מוכיח[1]) ולאמו יודית, מצאצאי התוספות יום טוב[דרושה הבהרה] והמהר"ם מרוטנבורג.

למד בתחילה אצל אביו. בעודו ילד הביאוהו ללמוד בברלין, ומכאן שמו. לאחר מכן הלך ללמוד בישיבתו של רבי צבי הירש ביאלה (מחבר הספר כוס ישועות) בהלברשטאדט, שם נטע בו את דרך הבקיאות והביקורת.

לאחר מכן עזב את הישיבה, התיישב בברסלוי, ונשא שם לאשה את פרומט (נפטרה בי"ג בסיוון ה'תקס"ב), בתו של ר' וולף פיק, שעל שמו נקרא בשם פיק. בברסלוי עסק במסחר עורות בשותפות עם גוי, אולם עיקר עסקו היה בלימוד תורה. שם נודע הרב ישעיה כבקיא גדול בכל התורה. על פי המסופר, היה אהוב על כולם, ואף המשכילים כיבדוהו והיו שואלים אותו שאלות (בשל ידיעתו בדקדוק עברי וארמי). גם בתחום ההיסטוריה ידע לשלב את ידיעותיו עם תורתו.

רוב ימיו חי כאדם פרטי, ולא שימש ברבנות. אולם בי"ד בטבת ה'תקנ"ד, בהיותו כבן שבעים, נתמנה לאב בית דין ור"מ ברסלוי לאחר שהרב יצחק יוסף תאומים, קודמו בתפקיד, נפטר (בט"ז בחשון ה'תקנ"ג). דרשתו הראשונה מתועדת בספר ברכת משה של הרב משה קרנר (ברלין, ה'תקצ"ד). ימי כהונתו ארכו מעט יותר מחמש שנים, וה' באייר בה'תקנ"ט, בהיותו בן כשבעים וארבע, נפטר.

בתו שרל (שרה), התחתנה עם הרב יוסף מייא אב בית דין בברסלוי, שהיה בנו של המו"ל בדיהרנפורט ר' יחיאל מיכל, והוציא לאור כמה מספרי חותנו.

רבי ישעיה עמד בקשרי מכתבים עם הרב יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה, ועם גיסו (בעל אחותו קריינדל) הרב יוסף שטיינהארט בעל שו"ת זיכרון יוסף.

בספר אוה למושב דף 59 מעיד שהיה קוראים לרבי ישעיה "רבי ישעיה ברעסלוי" כמו כאן בעותק שלפנינו