Letters of recommendation handwritten by the "Tzaddik of Graiditz" and the Tzaddikim of his generation - Disciples of R. Akiva Eiger
מכתבי המלצה בכתי"ק ה'צדיק מגריידיץ' וצדיקי דורו - מגדולי תלמידי הגרעק"א
גיליון נייר ארוך ועליו שלושה מכתבי המלצה בזה אחר זה, בכתיבת יד קדשם ובחתימת ידיהם [בהתאמה] של שלושה מצדיקי הדור, מגדולי תלמידי הגרעק"א, ובראשם בעל המופת הגה"ק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ.
גריידיץ-שענלאנק-ראגאזני, תרי"ב-תרט"ו [1852-1855]. חותמות שעווה.
מכתב נאה מאוד ובלתי שגרתי, ובו שלוש המלצות מאת שלושה מגדולי הדור, עבור בחור תלמיד חכם בשם רבי אהרן שטענגער, בנו של "רב מופלג בתורה וביראה” וגדולי הדור מבקשים בעדו שיעזרוהו ויסמכוהו וימצאו לו מקום מנוחה [ייתכן שכוונתם למשרת רבנות]. ראשון הכותבים הוא 'הצדיק מגריידיץ' [100 מילים בעצם כתי"ק ובחתימתו], ואליו מצטרפים הגאון רבי יהודה ב"ר שמשון סג"ל אב"ד שענלאנק, והגאון רבי משה פיילכענפעלד אב"ד רוגוז'ין שהגרעק"א הזכיר את עצמו בפניו [ראה הרחבה] המברך בשולי המכתב "ומה רב טוב צפון למטיבים".
כתבי יד קדשם ובפרט חתימות יד קדשם של גדולי ישראל, לאו דווקא החסידים, היו משמשים בכל הדורות כקמיעות בדוקים ומנוסים. ידוע הסיפור על קמיע שנתן הגאון רבי עקיבא איגר לחולה, ולאחר פטירתו פתחו את הקמיע ולא נמצאו בו שמות קדושים, רק נמצא כתוב "בזכות החידוש שחידשתי בתוס' בסוכה בעניין ענני הכבוד, שיהיה לו רפואה" והדברים עתיקים. לפנינו כתבי יד קדשם של גדולי תלמידי הגרעק"א ובראשם ה'צדיק מגריידיץ' שקמיעותיו חוללו פלאים בדורו, כמובא להלן.
הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ [תקנ"ו-תרל"ה], מגדולי צדיקי הדורות, ומראשוני תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. מהדמויות הפלאיות ביותר במאות השנים האחרונות. נודע כפועל ישועות, וכותב קמיעות ורבבות נהרו אליו לישועה ולברכה. ספרים רבים חוברו אודות מופתיו וקדושתו, ביניהם "דער גריידיצער צדיק" (ירושלים, חש"ד). גדולי דורו התבטאו אודותיו בביטויים מופלגים: "הגאון הצדיק הקדוש והטהור מפורסם בעולם ביראתו ובקדושתו המקובל האלוהי" (בעל שואל ומשיב); "גאון אמיתי אור ישראל וקדושו רכבו ופרשו" (בעל 'מכתב סופר'); "שמכל המדינות באו אליו לבקש ברכותיו ותפלותיו, כל אחד לפי מה שהוא צריך" (אגרות סופרים, אגרת כט); "הגאון הקדוש האלקי מוהר"א גוטמאכר, אשר שקלה נפשו נגד אלפי נפשות בני ישראל, הן בתורה, הן בחסידות, הן בחכמת הקבלה, ואיש מופת הוא" (כתבי הרב קלישר); "גאון ישראל וקדושו רכב ישראל ופרשיו הרב הדומה למלאך ה' צבאות" (בעל ה'נפש חיה' מקאליש).
גדול כותבי הקמיעות האשכנזים: רבים פנו אליו בבקשת קמיע, ביניהם רבים מגדולי ישראל. כאשר פרצה בעיר לעסלוי בשנת תרל"ג מגפה, שלח הרב קאלישר לאחד ממיודעיו בעיר זו שלש קמיעות שקיבל מהרב ר' אליהו גוטמאכר מגריידיץ ובמכתבו כתב כי הקמיעות נעשו עוד בחיי רבינו הגדול רשכבה"ג הגאון הקדוש ר' עקיבא איגר זצ"ל "והודיעני הגאון נ"י מגריידיץ שגם אז היתה קמיע להגן"; גם הגאון המפורסם אב"ד קאליש בעל שו"ת נפש חיה שהיה ממעריציו וחסידיו של הרב גוטמאכר והחליף עמו שו"ת להלכה, (נפש חיה סי' א) קבל ממנו קמיעות. וכותב "רוב שלום וכל טוב לכבוד גאון ישראל וקדושו רכב ישראל ופרשיו הרב הדומה למלאך ה' צבאות כקש"ת מו"ה אלי' גוטמאכר שליט"א אבד"ק גריידיץ יע"א מכתב קדשו עם הקמיעות קבלתי לנכון ויאבה כבוד תורתו בחסדו לשלוח עוד מאה קמיעות".
במכתב מאחד מתלמידיו מהמבורג, הוא מבקש בשנת תרל"ב מאת רבו "עבור איש זקן ונשוא פנים ותלמיד חכם מו"ה יהודה בר' אלכסנדר המכונה זיסקינד בן אסתר המכונה עטיל, קמיע מיוחדת נגד מחשבות זרות אשר עלו בלבו בתוך התפלה ולא יוכל לעמוד כנגדם להרחיקם ומצירים לו מאד"; תלמידו הנאמן הרב הסופר הידוע ר' מאיר לעהמן ממגנצא, קיבל קמיע מהרב גוטמאכר בעד חולה בעירו וכותב אל הרב גוטמאכר שהחולה נשא את הקמיע לפי הוראותיו ובאה הטבה והחולה נתחזק ומבקש מרבו שלא יסיר את חסדו מהחולה הנ"ל; גם בנו של הרב גוטמאכר ר' זעליג בשעה שאשתו חלתה במחלת עצבים והרופאים לא יכלו לרפאותה פנה אל אביו בבקשה לשלוח לו קמיע בעד אשתו; הרב ר' ישראל ע"ר גבריאל יצחק נ"ל אב"ד וויטקאווי מבקש במכתבו משנת תרל"א ברכה וקמיע עבור בתו החולה ששולחה מבית החולים מבלי שנושעה ולהתפלל עליה ועל בעל נעוריה. ישנם מכתבים לאין סוף מאלה שכתבו אליו ובקשו קמיעות ועצות ורק מעט מן המעט מהם הבאנו כאן (מגדולי החסידות, ירושלים תשכ"ט).
הגאון רבי משה פיילכענפעלד אב"ד רוגוז'ין [נפ' תרל"ב], כיהן ברבנות העיר רוגוז'ין משנת ת"ר ועד לפטירתו בשנת תרל"ב. אף הוא היה מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. הוא נמנה בין שלושת המסכימים על ספר 'הגהות רבינו עקיבא איגר על שלחן ערוך חו"מ ואהע"ז' (מהדורה ראשונה, טאהרן תרכ"ט) שבראשה נדפס: "הסכמה מן הגאון האמיתי אבד דק"ק ראגאזען". במכתב ששלח אליו רבו הגרעק”א, הוא כותב אליו כי הוא יוצא לדרך רחוקה למקום חתונת בנו, ומבקשו שיתפלל עליו "שיולכני ה' לשלום ולחזור לביתי לש' ולברכני ביום הנועד הנ"ל".