מכתב ארוך ונדיר עם ברכת שנה טובה כ"ק אדמו"ר מלויעב – מיראפאל הרה"ק רבי מנחם נחום טברסקי זצ"ל - בוסטון תשכ"ב

מכתב ארוך ונדיר עם ברכת שנה טובה כ"ק אדמו"ר מלויעב – מיראפאל הרה"ק רבי מנחם נחום טברסקי זצ"ל - בוסטון תשכ"ב

מכתב ארוך עם ברכת שנה טובה מהרב נ. טווערסקי - בוסטון תשכ"ב

כ"ק אדמו"ר מלויעב – מיראפאל הרה"ק רבי מנחם נחום זצ"ל

נולד בשנת תרמ"ט בחצר קודשו של זקינו הרה"ק רבי מרדכי מלויעב, ויקרא שמו בישראל "מנחם נחום יוסף" .

בהגיעו לפרקו נלקח אחר כבוד לחתן אצל הרה"ק רבי אברהם דוד מרבינו ממיראפאל זי"ע, אשר היה מגדולי חסידי הרה"ק רבי אהרן מטשערנוביל זי"ע ומגדולי ומקושרי בנו הרה"ק רבי מנחם נחום מטשערנוביל זי"ע . עם הסתלקות חותנו הק' בעוד אביו חי עדיין, מילא את מקומו בהנהגה, וע"ש נקרא, עוד בחיי אביו, "אדמו"ר מלויעב- מיראפאל", קהל רב של חסידים ואנשי מעשה הסתופפו בצילו וניאותו לאורו. ונשתמרו תיאורים משנות הרעה תחת שלטון הרשע הקומוניסטי איך שניהל את חצירו לתפארה וללא שינוי, כשהוא עומד במסירות נפש על כל פרט ופרט.

בשנת תרפ"ח, כשראה שאי אפשר יותר להמשיך תחת המגף הקומוניסטי הרודף עד חרמה כל דבר שרוח תורה וקדושה נודף ממנו, החליט להצטרף לאביו הק' ולהגר לארה"ב., לאחר פעילות ממושכת השיג וקיבל רשיונות יציאה לו ולבני משפחתו, בנו רבי שמואל היה אז רק כבן י"ח שנים ונכלל בוויזה של אביו, אך היות שהיה מגודל זקן והיה נראה מבוגר יותר טענו השלטונות שהוא יותר מבן י"ח שנים ואינו נכלל בוויזה, ואין באפשרותו לנסוע לאמעריקא ללא ויזה נפרדת. הרה"צ שלח אז מכתבים לגדולי דורו, וביניהם להרה"ק רבי יוסף יצחק מליובאוויטש זי"ע ועוד, וכולם פסקו לו שמחמת הסכנה מותר לו לגלח את זקנו, בכדי שיוכל לנסוע לאמעריקא, אבל לרבי שמואל - הבחור היה עקשנות דקדושה, וסירב בתוקף לגלח את זקנו, ואכן נשאר ברוסיא עוד שני שנים עד שסידרו לו ויזה ג"כ. וסיפר רבי חיים טווערסקי זצ"ל שלמחרת בואו לאמעריקא, נסע הרה"צ לבדו לוואשינגטאן הבירה בכדי להשיג ויזה לבנו רבי שמואל, וזאת בלי שידע אף מילה באנגלית, והוסיף רבי חיים ואף אחד לא יודע מה הוא עשה שמה, אבל הוא בפקחותו העצומה כבר קיבל ויזה לבנו .

עם הגיעו לארה"ב השתקע בעיר באסטאן ושם פתח את חצירו כבתחילה, כשהמוני חסידים מכל רחבי ארה"ב קנדה קובה ועוד מקומות רבים, מסתופפים בצילו, וכמנהג רבותיה"ק היה נוסע רבות על פני העיירות לחזק את קהל עדת מרעיתו, ובהרבה שבתות נסע, ולכל עיר היה לו שבת קבועה שאז היה מגיע לשם . בעת שבאו אליו אנשים להזכיר חולה לרפואה, היה נותן להם חתיכה קטנה מרצועות התפילין המיוחסים למרנא הבעש"ט הק' אשר היו ברשותו .

בעת מגוריו ברוסיה היה לו ענין ורצון מיוחד לפגוש הרבה מהצדיקים שבדורו, ומהם שאב סיפורים ותורות רבים, והיה מגדולי מעתיקי השמועה לרבותיה"ק לבית טשערנוביל.

שנים רבות קודם פטירתו הכין לעצמו תכריכים אשר נעשו ע"י שומרי תורה ומצוות, וכ"כ הכין לעצמו ארון לקבורתו , לזכרון יום המוות, והיו מונחים בביתו במקום נעול, וביקש מבני ביתו שלא ליכנס לחדר ההוא . נלב"ע בערש"ק נשא ח' סיון [איסרו חג דשבועות] תשל"ג בבאסטאן ומנו"כ שם.