מכירה פומבית 121 חלק ב'
ספרי קודש ומכתבי רבנים, ארץ ישראל וציונות ועוד
Winner'S
צור קשר עם בית המכירות
20.5.20
מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 240:
'Trench Art' - אגרטל מפגז תותח. חתום בצלאל ירושלם, 1918. תמונות הכותל המערבי ומגדל דוד
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
800
הערכה :
$1,500 - $2,000
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
'Trench Art' - אגרטל מפגז תותח. חתום בצלאל ירושלם, 1918. תמונות הכותל המערבי ומגדל דוד
"וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב, ד)
אגרטל עשוי מתרמיל פגז של תותח שנאסף בשדה הקרב במלחמת העולם הראשונה. עבודת בצלאל - בית-מדרש לאמנות. ירושלים, 1918. האגרטל נעשה לזכר שחרור ירושלים, ומעוטר בתמונות המקומות הקדושים.
האגרטל עשוי פליז ונחושת, בעבודת-דמשק יפהפיה ומרשימה ביותר, של שיבוץ וחריטה. בראש האגרטל כתובת היקפית: "לזכר שחרור ירושלים כ"ד כסלו תרע"ח" (הכתובת מציינת את כיבוש ירושלים על ידי הבריטים ושחרורה מידי התורכים). שתי תמונות מעטרות את האגרטל: תמונת 'הכותל המערבי' (הר הבית) ותמונת 'מגדל דוד'. בחלקו התחתון של האגרטל: דמויות חיות ואשכולות ענבים בשילוב הכתובת: "בצלאל ירושלם". בתחתית האגרטל חריטת הקדשה פרטית: "מזכרת ממשפחת לוז ירושלם".
אמנות 'Trench Art' - ייצור מזכרות וחפצים דקורטיביים משיירי תחמושת שנאספה בשדה הקרב. הינה תופעה שצמחה בעיקר באירופה ובמזרח התיכון, עם תום מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1918, בוריס שץ, מייסד 'בצלאל' בירושלים, יזם ייצור מזכרות ציוניות מתרמילי פגזים כדי להתגבר על המשבר הכלכלי בו היה נתון הישוב היהודי בשל המלחמה. לאחר שירושלים נכבשה בידי הבריטים משליטת העות'מנים, החלו ב'בצלאל' לאסוף תרמילי פגזים עשוים פליז. הם השתמשו בטכניקות מעולם הצורפות והיודאיקה, בעיקר 'מלאכת דמשק': טכניקת עיטור בה משובצת מתכת רכה (נחושת או כסף) במתכת קשה (פליז או ברונזה). שץ שאף ליצר תרבות חזותית עברית, שתשרת את הלאום העברי ותהיה בעלת סגנון עברי ארצישראלי - 'אמנות לאומית' שמטרתה לעורר ולחזק ברוכשים את הזיקה הציונית לארץ ישראל. מזכרות אלו יועדו למכירה בעיקר ליהודים אירופאים בעלי ממון וזיקה ציונית.
נציין אנקדוטה, כי השימוש בפגזים אלו עורר את חשדם של הבריטים שב'בצלאל' נאגרים מצבורי נשק, ובשנת 1922 הם פרצו למוסד וזרעו הרס במקום. בעקבות האירוע, עיצב זאב רבן דלתות חדשות ואלה ניצבות עד היום בכניסה לבית האמנים. (ראה גם: 'בצלאל, ירושלם' מבחר מאוסף אלן סליפקה במוזיאון ישראל, מאת חיה בנז'מין. ירושלים, 2008).
גובה 28 ס"מ. קוטר 8 ס"מ. מאחורי האגרטל פרטי המפעל הגרמני? שייצר את הפגז, ושנת הייצור (1916). מצב טוב מאוד.
